פורסם ב- תגובה אחת

כתבת אורח- טיולי אופניים בחו"ל

כתבה מעמיקה ומבדרת על טיולי אופניים בחו"ל. אלון משתף בכתבה בעצות מעולות לכל מי שמתכנן טיול רציני על אופניים בחו"ל, מספר על הטיול האישי שלו באסיה ומפנה למקורות מידע נוספים. קריאה מעולה!

אם הגוצה החמודה יכולה, גם אתם יכולים!

פרולוג

הכל התחיל בקו צ'אנג, תאילנד. הייתי כבר אחרי כחצי שנה של טיול אחרי צבא – כמה חודשים באירלנד, ואז בדרום מזרח אסיה. בדיוק סיימתי מנה נפלאה של מאסאמאן קארי, בדיוק בחריפות הנכונה, על החוף המדהים שאני ועידו הצלחנו למצוא ולא האמנו שנשארו כמוהו בתאילנד – חשמל מגנרטור שעתיים ביום, מרחק שעתיים נסיעה בג'יפ מכל מקום מיושב, עם מסעדה אחת נהדרת, כמה כלבים וחוף שהוא בדיוק כמו שבדמיון שלי חוף מושלם אמור להראות. היינו כשמונה אורחים של הגסטהאוס הקטן שמורכב מכמה בונגלואים קטנים, והתחלתי לדבר עם האוסטרלית הקטנה השמנמנה שלידי, שיחה שכמו כל שיחת מטיילים נפתחת באותן 4 שאלות שנשאלות תמיד בנסיון להראות כמה שיותר עניין בתשובה, למרות שהתשובות בדרך כלל זהות. אז סיפרתי מאיפה אני, מאיפה באתי ומה התכניות שלי מכאן. ואז האוסטרלית הקטנה השמנמנה שלידי גם סיפרה, רק שהתשובה שלה הייתה קצת פחות בנאלית מבדרך כלל. "אני כרגע נחה פה לאיזה שבועיים, הגעתי ממונגוליה באופניים. נראה לי שאני ארכב מכאן לבורמה, ומשם כבר נראה". מתוך אינסטינקט ונימוסים מזעזעים, סקרתי שוב את בת זוגתי לשיחה לראות שלא התבלבלתי. ואכן, נגלתה לפני בחורה בלונדינית עם קול מצפצף גבוה בעל סגנון דיבור חמוד ומתפנק, לק ורוד על אצבעות  ומבנה גוף שהמילה הנכונה לתאר אותו הינה "גוץ" (או גוצה, בהתאם). ובמקום למצוא משפט אינטיליגנטי, או משהו שיכול היה להוציא אותי בזול מהפרצוף הלא מאמין עד מזלזל שהיה לי בעודי סוקר את מבנה גופה הקטן והשמנמן, הדבר הראשון שיצא לי מהפה היה "אבל לא היה לך קשה?!". "ניסית פעם לעשות שעווה  ברגליים?" היא ענתה בחיוך, וכשהנדתי ראשי לשלילה היא אמרה בהחלטיות : "לעומת זה, לרכב זה בוטנים" (התרגום ישיר, הכוונה ברורה). יום אחר כך,  כשההלם נרגע, ולאחר ששמעתי עוד קצת סיפורים על הרפתקאותיה, גמלה בליבי ההחלטה. אם הגוצה החמודה יכולה, גם אני יכול. שבוע אחר כך כבר היינו אני ועידו בחנות להשכרת אופניים בצ'יאנג מאי, מתוך מחשבה לנסות את עניין האופניים לשבוע בצפון תאילנד לפני שמתחייבים. ובתום השבוע,שהיה הכי מוצלח שהיה לי עד כה בטיול שלי, עם כמות סיפורים והרפתקאות שיכלה למלא חצי שנה של טיול, כבר שוטטתי באינטרנט כדי להבין אילו אופניים אני רוצה לקנות.

אבל כואב התחת, לא?

כן, כואב, במיוחד בהתחלה. למרות שעם הציוד הנכון והאופניים הנכונות אפשר להוריד את הכאב הזה למצב שהוא ממש לא מפריע, ואחרי שבועיים של רכיבה אפילו לא שמים לב אליו. אלה החדשות הרעות. החדשות הטובות הן ששאר האיברים לא כואבים.  גם כאן – בשבועיים הראשונים שרירי הרגליים כואבים, במיוחד אם מגזימים על ההתחלה ולא נכנסים לאט לאט לעניין הרכיבה. אבל כעבור שבועיים, תגלו שאתם רוכבים 100 ק"מ ביום וקמים למחרת בבוקר בלי  שום תזכורת מהשרירים לכך שזה מה שהיה.  לעומת טרקים, המאמץ הפיזי המושקע הוא קטן בהרבה – ואם קשה פשוט מורידים הילוך ונוסעים קצת יותר לאט. ולא – זה לא בגלל שאני צעיר, גם אבא שלי שהצטרף אלי לשלושה שבועות של רכיבה בלאוס העיד – אחרי שבועיים, זה פתאום נראה די קל. וכמו שכבר אמרתי על הגוצה האוסטרלית – אם בחור בן 69, ללא כל נסיון רכיבה על אופניים, הצליח לעשות 80 ק"מ ביום בלאוס ההררית ולהנות מכל רגע, כנראה גם אתם יכולים.

אז בואו נדבר תכל'ס – מה זה אומר?

קודם כל – להחליט שעושים את זה, היות וזו התחייבות. אי אפשר להסתובב גם עם תיק גדול לטרקים או עם מזוודה וגם עם אופניים. שנית – לקנות אופניים וציוד. נתחיל מאופניים: יש כאלה שיעדיפו לקנות אופניים בארץ או באינטרנט ואז לטוס איתם – בד"כ זה עולה כ-40 יורו לשים אופניים על מטוס, וכמובן שצריך להגיע כשהאופניים ארוזות למשעי בארגז שניתן לקחת מחנות אופניים. לגבי סוג האופניים – מספר חברות מובילות מייצרות מה שנקרא touring bicycle שמותאמות במיוחד לטיול למרחקים ארוכים. הן יותר קרובות לאופני כביש מלאופני שטח (מתוך הנחה שמרבית הזמן שמטיילים הינו על כבישים או כבישי עפר ברמה יחסית טובה). אם יש לכם כוונה ממשית לרדת לשבילים ברמה פחות טובה ולרכב בשטח, קנו אופני שטח – אני טיילתי עם אופני שטח  כמעט רק על כבישים, וזה היה בסדר גמור. אם אתם מתכוונים להישאר רק על כבישים, אופני כביש יהיו מצוינות – הן הקלות והמהירות מבין שלושת הסוגים שהוצגו לעיל. להקדמה קצת יותר מפורטת על הסוגים המרכזיים תסתכלו פה:

 ישנם סוגים ותתי סוגים רבים נוספים ותוכלו למצוא כל מיני רעיונות לאילו אופניים אנשים מטיילים איתם כאן:

http://www.essortment.com/choosing-bicycle-touring-48105.html

רק אציין שבהחלט ניתן למצוא אופניים טובות שיעשו את העבודה, לפחות לטיול הראשון (ואם תרצו תשקיעו יותר בהמשך) ב-2000-2500 שקל – אני רכבתי על trek 4400 שהיו נהדרות ועלו לי 2100 שקלים – השקעה שמחזירה את עצמה די מהר בצמצום עלויות נסיעות ממקום למקום.

לגבי ציוד: דבר מאד מוצלח בטיול באופניים הוא שבניגוד לטרקים, לא כל קילוגרם שסוחבים מורגש בצורה ישירה ולכן ניתן לסחוב קצת יותר דברים ולהתפנק – מותרות שאין כשסוחבים הכל על הגב. אני לא אלאה אתכם ברשימת ציוד מלאה כי יש אתרים שיעשו את זה הרבה יותר טוב ממני (כמו זה: http://www.crazyguyonabike.com/doc/page/?o=1r4vFZo&page_id=136211&v=nJ). אני כן אגיד שקודם כל צריך להחליט לאן נוסעים ומה מזג האוויר שם, ולפי זה לראות. אני טיילתי באזורים יחסית חמים ובניתי על הכנסת אורחים של מקומיים או מציאת גסטהאוסים זולים ולכן לקחתי רק שק שינה למקרה חירום ולא לקחתי אוהל, מזרון, כלי בישול וכיוצא בזה (ואכן לא קרה שנותרתי ללא קורת גג ולא קרה שלא עברתי כפר שבו היה ניתן לקנות משהו לאכול – ולכן לפחות לגבי דרום מזרח אסיה וסין אני יכול להמליץ לעשות כמוני ופשוט לסמוך על הכנסת האורחים של המקומיים – זה עובד וזה מספק חוויות מדהימות). ציוד שכן הייתי ממליץ לקחת ולא תמיד מופיע ברשימות הציוד הרגילות זה תיק קטן יחסית גדול שמתקפל  לתוך תיקי האופניים (לי היה את הosprey kestrel 28L שהיה מדהים) כי אז ניתן להשאיר את האופניים איפשהו ולצאת לטייל ליותר מיומיים בלי האופניים אם צריך הפסקה, וכן תרמוס קטן של חצי ליטר– אין יותר כיף מכוס תה חם עם עוגייה כשזה ממש בא טוב. וטיפ אחרון – אל תוותרו על תיקים טובים לאופניים (אין דבר יותר מבאס מלהיתקע עם תיק שנקרע או לא באמת עמיד למים- חברה מוצלחת מאד של תיקים  לאופניים היא אורטליב (Ortlieb), ותקנו טייטס כאלה עם ריפוד לתחת – זה ממש עוזר לכאב. כל שאר הביגוד, הנעלה וכו' שקשור לאופניים הוא אקסטרה –בהחלט יעזור ויהיה יותר נוח, אבל הוא ממש לא חובה.

לסיכום: בהשקעה של 3000-5000 שקלים (תלוי בכמה ציוד נלווה אתם קונים כדי להפוך דברים ליותר נוחים) אתם סוגרים את כל העניין עם ציוד איכותי ובלי להתפשר על דברים חשובים, כשזו השקעה חד פעמית שאם בסופו של דבר תחליטו שכל הסיפור הוא לא בשבילכם תחזירו לפחות חצי ממנה בלמכור את הציוד. תאמינו לי, אתם לא תחליטו כזה דבר. אם תבחרו לשכור ציוד מ'נובי' תוכלו להמנע מההשקעה הראשונית ולרקנות את הציוד אחרי שכבר התמכרתם לרכיבה!

יוצאים לדרך

איך יודעים לאן לנסוע? פשוט:  או שמסתכלים על המפה, מחליטים על היעד, ומנסים למצוא כבישים שההיגיון הבריא אומר שהם יהיו נחמדים לרכיבה – עדיפות לכבישים משניים קטנים, בלי הרבה מכוניות, באזור שמרגיש שהוא הולך להיות יפה. כדי לקבל קצת רעיונות למסלולים מוצלחים, כדאי לשוטט בבלוגים של רוכבים שכבר רכבו באזור וכתבו דברים (כמו מרבית הלינקים בכתבה זו – פשוט תשוטטו באתר crazyguyonabike ותמצאו סיפורי דרך כמעט לכל מקום בעולם) – יש לכך תרומה רבה הרבה יותר מרק להסתכל על המפה כי בד"כ יש התייחסות למידת הקושי של המסלול, מקומות ספציפיים ובעיות ספציפיות בדרך שכדאי לשים לב אליהן וכדומה. חוץ מזה שלפעמים סתם נחמד לדעת שהעלייה שנדמה שהיא אינסופית הולכת להיגמר בדיוק עוד שני קילומטר כי זה מה שמישהו שעשה אותה כבר בעבר מצא. אם לא מצאתם את תשובותיכם בבלוגים של רוכבים, אתם מוזמנים להעלות שאלות לקהילת תיירי האופניים של לונלי פלנט (http://www.lonelyplanet.com/thorntree/index.jspa ואז לכו ל branch של on your bike) – פורום ידידותי ושימושי של אנשים נהדרים, רבים מהם כבר רכבו כמה אלפי או עשרות אלפי קילומטרים בחייהם, שישמחו מאד לשתף מהידע שלהם, לענות לכם לשאלות (למרות שמרבית הכותבים הפעילים בפורום הם "משוגעים לדבר", הם מאד סבלניים וידידותיים למתחילים שכמותנו) ולתת רעיונות למסלולים, ידע טכני לגבי סוג אופניים וציוד שכדאי לקנות בהתאם למקום אליו אתם נוסעים וכו'.

אני והאופניים

טיול האופניים שלי ארך קצת פחות מארבעה חודשים, מצ'יאנג מאי שבתאילנד, דרך לאוס ומחוז יונאן  שבדרום מערב סין ועד לשאנגרי-לה שעל הגבול הם מחוז סצ'ואן ועם טיבט – 3500 ק"מ רכיבה נטו. עשיתי קיצורי דרך, העליתי את האופניים על אוטובוסים ורכבות כשלא היה בא לי, נשארתי שבוע-שבועיים במקומות שהיה בא לי לנוח בהם, השארתי את האופניים במקום אחד ויצאתי לטייל לשבוע עם התיק הקטן שלי במקום אחר – כך שלהגיד שרכבתי שלושה חודשים זו קצת הגזמה. כפי שכבר אמרתי – לא לקחתי אוהל, וישנתי או בגסטהאוסים שמצאתי בדרך או בבתים של מקומיים שהזמינו אותי – הייתי נכנס לכפר כשהשעה כבר הייתה קצת מאוחרת, עושה סימן של שינה עם הידיים או שואל עם הפרייזבוק שלי איפה יש גסטהאוס כשברור שאין בכפר הזה של כעשרים בקתות במבוק שום גסטהאוס, ותמיד מקבל הזמנה לישון בבית של אחד המקומיים – חוויה מטורפת שהסיכויים לקבל אותה בכל צורה אחרת של טיול קלושה. פגשתי אנשים מדהימים בדרך – אנשים שחצו את כל אירופה ואסיה באופניים, כאלה שכבר שלוש שנים רוכבים מסביב לעולם ועוד רבים וטובים. ובעיקר, הבנתי שמצאתי את הצורה המוצלחת ביותר שניתן לטייל בה, לפחות בשבילי. אז אם אתם בעניין של לטייל בדרום מזרח אסיה או בסין באופניים, אתם יותר ממוזמנים לשלוח לי מייל (הכתובת למטה), יש לי עוד הרבה דברים להגיד.

אפילוג

הדבר המדהים בטיול באופניים הוא שהדרך היא המטרה, לא רק האמצעי. לוקח זמן להגיע ממקום למקום, ובזמן הזה "נתקעים" במקומות שכביכול לתייר אין שום סיבה בעולם להגיע אליהם – ושם בדיוק קורים הקסמים, שם הכנסת האורחים היא שיא הטיול (כי למקומיים שמארחים אותך החוויה היא לא פחות גדולה מאשר החוויה שלך), שם הנופים הם המדהימים ביותר (ובלי אינסוף תיירים נוספים שיהרסו את החוויה) ובאמת אפשר להרגיש אותם, להריח אותם, לעצור להעריך אותם, באמת להיות במקום שאתה עובר בו – לא רק לעבור בו. כשמשלבים את זה עם העובדה שהיות ורוכבים מרחק די גדול בכל יום כמעט תמיד יקרה משהו מעניין – אולי תקלע לחתונה באיזה כפר, אולי פסטיבל קטן, אולי סתם משפחה שיושבת לדוג על הנהר תזמין אותך להצטרף – מקבלים חוויה שלא דומה לשום חוויה אחרת, ושמידת העצמאות והחופש לבחור באותו הרגע את דרכך בה הינם גדולים מכדי להעביר זאת כאן בכמה מילים.

אם קראתם ועשה לכם חשק – תקראו עוד. המאמר הזה ממש לא מתיימר להיות מקיף בנוגע לפרטים הטכניים של איך לעשות את זה, הוא בעיקר בא להגיד – זה מדהים, וזה לא קשה כמו שזה נראה, ובטח לא מסובך ויקר כמו שזה נראה. חצי יום של שיטוט באינטרנט סוגר את כל הידע שצריך.

אז תטיילו באופניים – לא תרצו אחר כך לחזור לטייל בשום דרך אחרת.

למי שמעוניין – המייל שלי הוא alonbaram2@gmail.com – כל מייל עם שאלות יתקבל מאד בברכה, גם אם ייקח לי קצת זמן לענות.

מחשבה 1 על “כתבת אורח- טיולי אופניים בחו"ל

  1. כתבה מצויינת ! עושה חשק פשוט לקחת את האופניים ולהתחיל לדווש…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.