אז החלטתי להתחיל לחלוק רשמים אישיים יותר על ציוד שאני נהנה ממנו ביום יום.
בעונה הנוכחית אני חוזר שוב ושוב ל Patagonia Nano Puff Pullover.
אני אוהב את החצי רוכסן- פחות התעסקות, קל, ובעיקר נח יותר בשילוב עם שכברות נוספות
שכבה דקה וקלה מאד שעושה את העבודה מבחינתי ברוב הגדול המקרים. קל מספיק בשביל לקחת איתי ליתר בטחון, עמיד מספיק ברוח ובגשם בשביל לוותר על מעיל גשם (בשימוש יום-יומי, לא בטיול), מרווח מספיק בשביל ללבוש תחתיו ווסט פליס כשממש קר, חלקלק מספיק כדי ללבוש מעליו גם מעיל גשם לטיול על הכלבה, ייצוגי מספיק כדי להופיע איתו בבוקר לעבודה 😉
המעיל מתקפל לתוך כיס החזה- כל החבילה שוקלת כ 300גרם
בשנים האחרונות אני מנסה להשתמש כמה שיותר בציוד עם בידוד סינטטי בשימוש האישי שלי ולשמור את הפוך למקרים בהם באמת יש לו ערך מוסף. לא אכנס לזה כאן באריכות- שווה להקדיש לשיקולים האלה פוסט נפרד בהמשך…
שווה לחשוב פעמיים לפני שתמחננים שיביאו לכם Uniqlo ;ׁׂׂׂׂׂ)
גם בנובי אנחנו מחזיקים יותר ויותר שכבות מבודדות במילויו סינטטי להשכרה- תקפצו לבקר! מעניין פה!
לכולנו יש חבר כזה- שכשהוא מגיע לטיול, אפשר להיות בטוחים שיהיו תמונות מדהימות שיתפסו את הרגעים הגדולים והקטנים בצורה מדויקת. ביקשתי מאסף פרדקין שיחלוק כמה מהטיפים שלו:
אין כמו להסתכל על תמונות מהטיול של לפני 5 שנים מהודו, ולהיזכר באחת התקופות הכי יפות בחיים שלך. היום צילום הטיול הפך להיות חלק בלתי נפרד מהטיול עצמו. חשוב לנו לצלם את המקומות בהם היינו, את המקומיים ולנסות לתעד את האווירה שהייתה לאורך המסע. הנה מספר טיפים שיעזרו לכם לשדרג את חווית הצילום שלכם ואת התמונות שאתם מעלים לפייסבוק.
התמודדות עם אילוצים – בטיול רמת האי ודאות תמיד גבוהה יותר (מז"א, מועדים מקומיים, שעות הגעה וכו'). השתדלו תמיד להכיר את פרטי הטיול ולנסות להעמידם לטובתכם. להגיע לעיר בזמן לצלם את תערוכת התחפושות ולנקודה הכי יפה בזמן השקיעה. במידה ומשהו הפתיע אתכם, שמרו על ראש פתוח ונסו להפיק את המיטב מאותה סיטואציה.
דעו את מגבלות המצלמה שלכם – במקרים רבים אנחנו מטיילים רק עם מצלמת Pocket (או מצלמים בנייד בכלל), וקשה לתעד רבים מהדברים שאנחנו רואים. למשל, במקרה כזה אם אתם רואים פומה שחורה רצה במרחק 300 מטר מכם, קחו בחשבון שהתמונה ככל הנראה לא תהיה מרשימה כמו החוויה עצמה.
צלמו חוויות ולא מקומות– כנראה שתוכלו למצוא באינטרנט אחלה תמונות של מוזיאון הסקס באמסטרדאם, אבל רק לכם יכולות להיות תמונות של אמא שלכם מתפדחת שם. צלמו את זה. רק לכם יכול להיות תמונה של האישה שלכם נאבקת עם עצמה כדי להסביר למקומיים מה היא רוצה לאכול ואיך בכלל אומרים כוסברה בספרדית. צלמו את זה.
האינטרנט מלא בתמונות מקצועיות של אתרי תיירות- אסף מציע שתנסו לתפוס את החוויות שלכם במקום
צילום אנשים – לרוב, אנשים אוהבים שמצלמים אותם. אל תפחדו ליצור אינטרקציה עם אנשים ולשאול אם אתם יכולים לצלם אותם. במקרים רבים תוכלו להפיק תמונות מצוינות וגם קשר אנושי עם המקומיים.
טיפ מספר 4: צלמו אנשים (ולא לשכוח להיות רגישים)
אסף מציע לנסות להשתמש במלצמה וליצור אינטראקציה עם האנשים סביבכם
חוק השלישים – למרות שחוק השלישים נכון תמיד, הוא נכון עוד יותר כשאנחנו מצלמים נופים בטיול. מהו חוק השלישים? העין נמשכת ואוהבת תבניות ספציפיות, אחת התבניות האלה הוא שליש, למשל, שליש עליון שמיים, שליש אמצעי מים ושליש תחתון חוף. נסו להשתמש בחלוקה הזו, היא תקפיץ את התמונות שלכם. בנוסף, אם יש לנו אובייקט (אדם, חתול או פסל) כדאי לשים אותו גם כן בשליש התמונה (ולא במרכזה, למרות שזו ברירת המחדל שלנו).
צלמים מקצועיים נמנעים מלמקם את האובייקט במרכז הפריים
חשיפה ארוכה – בטיולים ישנם מקרים רבים בהם נוכל להשתמש בחשיפה ארוכה, כמו למשל בצילום של מפלים או צילום בלילה. חשיפה ארוכה מאפשרת לנו זמן ארוך יותר של האור הנכנס לגוף המצלמה ובכך נוצרת תחושה מריחה (בדוגמת המפל) או תחושה של תעתועי אור, כאשר מצלמים בלילה. חשוב לזכור שחשיפה ארוכה מחייבת אותנו להשתמש בחצובה או להניח את המצלמה על משהו נייח. אחזקת המצלמה ביד תגרום לטשטוש של תמונה כולה.
אסף ממליץ לעשת שימוש בחשיפה ארוכה להדגשת תנועה או לצילום בלילה
תחושת גודל – אם אתם רוצים להמחיש את גודל האובייקט (רכס הרים, מבנה, קרחון), צלמו לידו אובייקט נוסף שאת גודלו מכירים (דמות אנושית לדוגמא). זה יגרום להבנה טובה יותר של הנוף המצולם.
דילול התמונות– לאף אחד אין סבלנות לראות 40 תמונות של הקולוסאום מ5 זויות שונות (גם לכם בעתיד לא תהיה). בחרו את ה2-3 הטובות ביותר ומחקו את כל השאר. במידה וישנה בעיית זיכרון למצלמה שלכם, חשוב לעשות דילול בסוף כל יום.
גיבוי– יפתיע אתכם, אבל הדבר הכי מעצבן שגונבים לך את התיק בשבוע האחרון לטיול זה התמונות שצילמתם עד עכשיו שנעלמו לעד. גבו את התמונות שלכם ועלו אותן לרשת (דרופבוקס, גוגל דרייב וכו) בתדירות קבועה מראש או בכל פעם שמזדמן לכם.
צאו מקופסא – זה תמיד נכון, בטח בצילום אבל הכי חשוב לצאת מהקופסא בצילום של מקומות מתויירים (זוכרים : לאף אחד אין סבלנות לראות 40 תמונות של הקולוסאום מ5 זויות שונות). תהיו יצירתיים. נסו לצלם את ההשתקפות של הקולוסאום בשלולית או דמות מעניינת שעומדת עם יד למעלה כשברקע פסל החירות.
אל תצלמו את עצמכם מחזיקים את השמש – די!
לסיכום אתן עצה שתשמעו מחובב צילום לעיתים נדירות: אל תהרסו לעצמכם את הטיול בשביל תמונה. אל תחכו באותו מקום כדי שמה שקרה לפני רגע יקרה שוב ותוכלו לצלם אותו. אל תכפו על עצמכם דברים שלא הייתם עושים לולא הצילום. אנחנו לעיתים מתבלבלים אבל החוויה עצמה חשובה יותר מהתיעוד שלה, מהפייסבוק ומכמה שאנשים יחשבו שנהנינו מהטיול. אז בואו נהנה מהטיול עצמו ומהחברה בו!
אחד הכלים הכי שימושיים בזמן טיול- במיוחד בשטח פחות מוכר או נטול סימונים.
כל כך בסיסי ושימושי עד שהמון מטיילים שוכחים או מזלזלים בו, לא יודעים להשתמש בו או שבכלל לא משאירים אחד כזה קבוע בתרמיל הטיולים שלהם. הרבה לפני שרצים ללמוד להתקין אפליקציות ניווט בסמארטפון (שזה אחלה דבר..) או שורכשים- או משכירים מכשיר GPS מתוחכם, שווה להשקיע 50 שקל וכמה דקות כדי ללמד טוב טוב איך להתשמש בשילוב המדהים של מפת נייר ומצפן לצורך ניווט ומציאת מיקום על גבי מפה.
היום פגשנו בפעם האחרונה לקחוחות במחסן ברחוב אלפסי והתחלנו להעביר את הציוד למיקום החדש של העסק.
הרבה זכרונות נצברו במקום המיוחד הזה בדרום תל אביב, כואב לפנות מקום שהשקענו בו כל כך הרבה מאמץ ואהבה.
החל מיום ראושן הקרוב (04.01.2015) אנחנו פתוחים עבורכם במחסן החדש (שהוא קצת יותר אולם תצוגה) ברחוב ברוך הירש 14 בבני ברק.
גם כאן אנחנו משקיעים את כל הלב כדי ליצור יותר מסתם חנות!
כשאתם מגיעים לשכור ציוד לטיול- אנחנו רוצים שתרגישו הכי בנוח ותקבלו את השירות המקצועי והאדיב ביותר ושהזכרון יהפוך להיות חלק מחויית הטיול, ולא סתם עוד אחד מהסידורים שאתם צריכים לבצע לקראת הנסיעה!
תמונות של המקום החדש יעלו בקרוב- וכמובן גם יישלחו הזמנות במייל לאירוע הפתיחה החגיגי (מומלץ להרשם לרשימת התפוצה בעמוד הבית).
הגיע לנו אוהל שלוש עונות חדש של REI מדגם Quarter Dome T3.
אוהל דו שכבתי, קל ומאוורר שמתאים לשלושה מטיילים במזג אוויר מגוון.
הואהל בנוי בצורה די יחודית עם מוט ארוך אחד שאליו מחוברים 2 מוטות קצרים יותר אשר יוצרים קירות צד תלולים וככה מגבירים את המרחב בפנים האוהל- כך שיותר נח להעביר את הזמן בתוך האוהל במזג אוויר סוער..
קל להקים את האוהל בזכות העובדה שיש לו בעצם רק מוט אלומיניום אחד, והקצוות מסומנים בצבעים שונים ככה שקשה להתבלבל בהקמה.
מעבר לזה, כמו ברוב האוהלים החדישים- גוף האוהל תלוי על המוטות עם וווים ואין צורך להתעסק בהשחלה בשרוולי בד שתמיד נתקעים!
משקל האוהל הוא בערך 2450 גרם והוא ישמח ללוות אותכם בטיול הבא!
לעזוב את העבודה, למכור הכל, לקנות רכב ולצאת לטיול בעולם ללא תאריך 'חזרה לשגרה' !
אז כן, גם אני חושב על זה מדי פעם 🙂
באינטרנט אפשר למצוא בלוגים של לא מעט מטיילים כאלה (Overlanders) שמטיילים ברכב בעולם. לזוג הזה, לייסי ולואיס שהתחילו את המסע שלהם ב 2009 יש בלוג מגניב מאד עם צילומים מדהימים מהמקומות שהם עוברים בהם. הנה דוגמא:
הזוג מטייל בלנד קרוזר 60 משנת 87- אחד הכלים האמינים והעבירים שלצערנו רק פריטים בודדים ממנו הגיעו לארץ הקודש. למי שרוצה לקרוא עוד פרטים על ההכנות שנעשו לרכב לפני היציאה למסע מוזמן להכנס לשירשור של הזוג בפורום ih8mud בו הם נותנים קצת פרטים על העבודות.
אולי בזכות העובדה שהם לא מטיילים בוואן ענק עם מקלחת חמה ו 2 חדרי שינה ומרפסת (ויש כאלה..) הזוג לא נצמד לרכב וצולל לתוך התרבויות השונות בהם הם עוברים ולא ממהרים לסמן 'וי' ולהמשיך הלאה. לנו זה טוב כי בבלוג של הזוג הם מספרים (ומעלים תמונות) מהתחנות השונות שהם עוברים בהם במהלך המסע.
בנתיים הם סיימו את המסע ביבשת, אחרי שנהגו 70 אלף מייל והם מתכוננים למסע הבא- כנראה יתחילו בחציה של קנדה ובהמשך יעברו גם לאירופה. מי יודע, אולי יגיעו לישראל מתישהו?
אנחנו שמחים להודיע על שיתוף פעולה נוסף עם מדריך טיולים וותיק ומוערך !
הטיולים של ספי כוללים יעדים ייחודיים ומאתגרים מבחינת הציוד הנדרש, דוגמת טרקים בממלכת מוסטאנג, שמורת הנאהי בקנדה, הקוטב הצפוני, סיביר ומזרח פינלנד ועוד ועוד.
אפשר למצוא בטיולים של ספי גם יעדים מוכרים יותר בהם הוא מספק למטיילים הצצות לפינות הייחודיות שכל מדינה שומרת רק ליודעי דבר.
עם הזמן יותר ויותר מטיילים ומדריכים מבינים את היתרונות של השכרת הציוד המתאים ביותר לכל מסע. דבר היוצר בטיחות גדולה יותר למטייל ולמדריך, חסכון בעלויות עבור המטייל, ושיפור חוויית הטיול (יותר קל להנות מהנוף כשלא קר או רטוב).
מבחינתי חלק מאד משמעותי מהחוויות בטיול הוא הלמידה על התרבות של העמים השונים- מסורות, מנהגים, הסטוריה…וגם חיי היום יום. אחת החוויות המרתקות היא לנסות למצוא בעלי מקצוע אשר משמרים מלאכות וידע מסורתי. לרוב, אם תבקשו יפה הם יכניסו אתכם לתוך עולמם ויחלקו מהמקצועיות שלהם בתחומם.
בפוסט הזה הכנתי עבורכם אוסף של עבודות הזויות (ומדהימות) שקיימות במקומות שונים בעולם. אם אתם מכירים דוגמאות נוספות- תשתפו אותנו בתגובות!
בוליביה- קריית קרח
באזור קרוחון צ'ימבוראזו בבוליביה הייתה מסורת ארוכת שנים של כריית קרח ומכירתו בשווקים לצרכי קירור והכנת גלידה. כיום המסורת הזאת כמעט נעלמה לחלוטין ונותר רק אדם אחד שמשמר את המסורת וכורה קרח לפרנסתו.
הסרטון מלווה את בלטאזאר שמטפס מדי יום אל ההר עם החמורים שלו ויורד עם קוביות קרח ענקיות אותן הוא מנקה, עוטף באריזת קש ומעביר לדוכן בשוק אשר מוכר את הקרח של המשפחה שלו כבר 4 דורות! העבודה כבר לא משתלמת וריבוי המקררים והקרח התעשייתי הפכו את תפקידם של כורי הקרח לשולי בלבד אבל בלטאזאר לא מתכוון להפסיק כל עוד הוא מסוגל להמשיך לעלות להר מדי יום. עוד פרט עצוב הוא העובדה שבלטאזאר יכול להעיד ממקור ראשון על ההתחממות העולמית ומשנה לשנה הוא נאלץ לטפס לגובה רב יותר כדי להגיע אל הקרח אשר נמס בקצב הולך וגדל.
נפאל- ציידי דבש
אנשי שבט הגורונג בנפאל משמרים מזה דורות רבים את מלאכת ציד הדבש. הדבורים ממקמות את הכוורות על צוקים גבוהים הפונים לדרום-מזרח כדי לשמור על הכוורת וכדי להגביר את החשיפה לשמש. כדי להגיע אל הכוורות, הציידים משתלשלים מסולמות במבוק וחבל טבעי ועובדים בצוות של כ 12 איש כדי להצליח לאסוף כמה שיותר מהדבש ולשמור על חיי הצייד. מצורף כאן חלק מסרט דוקומנטרי על הציד:
הדבורים המייצרות את הדבש הזה הם מזן Apis laboriosa אשר מצויות אך ורק באזור הזה של ההימאליה והדבש האדום שלהן ידוע בסגולות הרפואיות שלו ובתור גורם להזיות. לאור עליית הביקוש לדבש המיוחד הזה בעיקר מהשווקים ביפן, קוריאה- קורים תהליכים שמסכנים את שימור המסורת של ציד הדבש בתור חלק מרכזי בתרבות ובפולחן של המקומיים. מחיר הדבש מרקיע שחקים ולכן מתערבים גורמים מסחריים בציד ומסכנים את הקיימות ושרידות הכוורות לטווח הארוך וגם את שימור השיטות העתיקות העוברות מדור לדור. בנוסף, עליית הביקוש והמחיר גורמת למקומיים להפסיק לצרוך את הדבש שלהם לשימושים המסורתיים שלו כדי להרוויח מהמכירה שלו לזרים.
לכבוד הפסח החלטתי לשתף אותכם במשהו משעשע ומטריד שנתקלתי בו.
האם בדור הבא של אוהלי הטיולים נמצא 'מתקן תליה לטאבלת' ברשימת הפיצ'רים??
אני מקווה שזה לא הכיוון שאנחנו הולכים אליו, אבל כנראה שההמונים מכריעים לאן החברות הגדולות פונות. מזל שלא כל החברות הם 'גדולות' ושאנחנו לא חייבים להיות חלק מההמונים!
מאחלים לכולכם חג חירות שמח- נטול מחשבים בתוך האוהל 🙂
התמונה מביקור מערכת אתר GearJunkie במטה The North Face בקליפורניה:
