מפולות שלגים- חלק 1

אני יודע שהרבה מהלקוחות שלנו אוהבים שלג- גולשי סנובורד, סקי או מטפסים אלפיניים.

עולם ספורט החורף הוא מדהים בעיניי אבל צריך לזכור שהוא טומן בחובו סכנות רבות שנובעות מהשילוב של הסביבה האלפינית, מזג האוויר בכלל והשלג בפרט. אומרים עלינו הישראלים, שאנחנו נוטים להקל ראש בסכנות האלה. לפעמים פשוט כתוצאה של חוסר ידע בתחום או כתוצאה של סינדרום 'לי זה לא יקרה יהיה בסדר עשיתי הכשרת חורף בצבא….'- מחק את המיותר.

בכתבה הזאת, אני רוצה לנסות ולתת הסבר כללי על מפולות שלגים שהם אולי הסכנה המשמעותית ביותר לעוסקים בספורט חורף ובייחוד לכאלה שיוצאים מחוץ למסלולים מסומנים.

בדרך כלל, קל להתעלם מהסכנה הזאת- עד שזה פוגע בנו. הסיבה היא שזה נראה לנו כמו מין מופע מרהיב של הטבע שנמשך מספר שניות ושאין לו הסבר ברור. במקום ללכת בגישה הזאת- אני מציע לכם להשקיע את הזמן וללמוד כמה שיותר על התופעה הזאת לפני שאתם יוצאים לפעילות שלג באזורי סיכון (כמובן שתצטרכו להבין מה זה אזור סיכון..), חשוב שתצאו עם הידע והציוד הנכון לזהות מצב מסוכן ובמידה ותקלעו למפולת- להעלות את הסיכויים לחלץ או להיחלץ בחיים. נתון שמאד מצער לשמוע הוא שרוב הקורבנות במפולות שלגים, הם גם אלה שגרמו למפולת להתרחש, בדרך כלל הסיבה היא שהם בחרו לעבור על או מתחת לשכבת שלג מסוכנת.

 למה זה מסוכן?

מפולות שלגים מסוגלות לנוע במהירויות של כ 100 קמ"ש. מפחיד. הכוח הזה לבדו יכול להספיק כדי לגרום לכל מי שנמצא במסלולה של המפולת לפציעות חמורות כתוצאה מהתקלות בעצים או סלעים, נפילה מצוקים או פשוט תנועה לא טובה (בלשון המעטה). בערך שליש מהקורבנות של מפולות שלג, מאבדים את חייהם כתוצאה מהטראומה הגופנית של פגיעת המפולת. הסכנה הבאה היא להיות תקוע תחת מסת השלג, בשלב הזה השלג כבר לא אותו הפאודר החלומי שגלשתם עליו לפני דקה או שתיים אלא דומה יותר לבטון. החיכוך שנגרם במהלך המפולת מתיך חלק מהשלג, שקופא מחדש סביב גופו של מי שנקלע לתוכה. לעתים העומס של מסת השלג על הגוף, יכולה לגרום להוצאת כל האוויר מהריאות. בשלב הזה חשוב לצאת מהטראומה כמה שיותר מהר וליצור חלל נשימה סביב הפנים לפני שהשלג קופא מחדש. במידה והשותפים שלכם לגלישה או לטיפוס מצויידים בידע ובציוד המתאים, הצלחה ביצירת חלל לנשימה מהווה פקטור מכריעה בסיכויי ההישרדות. בשלב הזה, שותפים שלכם שנשארו מעל השלג ולא נסחפו תחתיו צריכים לדעת כיצד לתפעל את מכשירי האיתור (LVS- נקרא גם 'פיפס'), מוטות הבדיקה (probe) ואתי החפירה.  מכאן מתחיל מרוץ אחרי הזמן- כמות האוויר של מי שתקוע מוגבלת והמחלצים צריכים לשלוט היטב במצב ולאתר אותו בזמן. רוב האנשים לא שורדים יותר משלושים דקות תחת השלג. מי שמצויד ב'אוואלאנג' של בלאק דיאמונד (Black Diamod Avalung) המאפשר לנשום תחת השלג- מאריך את משך הזמן עד כשעה.  כשבעים אחוז מהקורבנות במפולות שלגים מתים מחנק תחת השלג.. עוד על תהליך האיתור והחילוץ בחלק השני של הכתבה.

מן הסתם, הדרך הכי טובה להתגונן מהסכנה שבמפולות שלגים היא  לדעת לקרוא את מצב השלג והשטח וככה להימנע מלהיקלע למצבים מסוכנים.

סוגי מפולות שלג נפוצות:

1. מפולות שלג לא מהודק- מפולות כאלה מתחילות קרוב לשכבה העליונה של השלג וסוחפות אתם עוד ועוד שלג כשהם צוברות תאוצה וכוח. הסיבה היא שהשלג לא נקשר. מפולת כזאת בדרך כלל תיצור מסלול משולש ותתחיל מתחת למיקומו של הגולש ומהם יש סיכוי להתחמקות. מפולות מהסוג הזה יכולות להתקיים כמעט בכל שילוב תנאים: גם בחודשים החמים יותר, כתוצאה מהפשרת שלגים או גשם וגם בחורף אחרי סופות שלג כבדות.

2. מפולות שכבה- אלה המפולות המסוכנות יותר. שכבות שלג שלמות שמתנתקות מהשכבה שתחתם ומתחילות להחליק במדרון. דמיינו שאתם מניחים ספר גדול על שולחו זכוכית ומטים את השולחן. עכשיו דמיינו שאתם עומדים על הספר, או יותר גרוע- עומדים בדרכו. הסיבה להתנתקות השכבות היא שהשלג שמונח עובר שינויים שונים בכל שכבות השלג- כשחלק מהשכבות מתמצקות ומתחזקות, וחלק אחר נחלש ולא מאפשר לשכבה שמעליו להקשר (בדרך כלל זה יהיה שלג גרעיני או פודרה שאליו השכבה העליונה לא נקשרת). במצב כזה שיש שכבת שלג שלא יושבת חזק על השכבה שתחתיה, כל שנדרש כדי ליצור מפולת הוא טריגר קטן. אפשר להקביל אותה למלכודת של הטבע. מספיק גולש או מטפס שדורך במקום לא טוב והשכבות מתנתקות, בדרך כלל הנתק יהיה מעל מיקומו של הגולש או המטפס דבר שלא מאפשר שום התחמקות. בניגוד למפולת מהסוג הראשון, מפולות שכבה מתחילות עמוק יותר וחזק יותר והם שגובות את מרבית הקורבנות בחיי אדם.דוגמא למבנה השלג ומצב השכבותחשוב להבין שיש גורמים אנושיים רבים שמעלים את הסיכון למעורבות בתאונת מפולת. הם קשורים לאגו, לחץ חברתי, בורות ושיקול דעת לקוי. הנה כמה דוגמאות לגורמים שיכולים לשבש את שיקול הדעת :

שטח מוכר: יש סיכוי גבוהה יותר לקחת סיכונים בשטח שאנחנו מכירים. העניין הוא, שהתנאים משתנים מביקור לביקור, והעובדה שאנחנו מכירים את המקום לאו דווקא אומרת שאנחנו מבינים את המצב.

לחץ הקבוצה: הפחד מלצאת נגד רצון הקבוצה או לצאת פחדן הוא הרבה יותר גבוהה ממה שרוב האנשים מאמינים. אף אחד לא אוהב להיות זה שעוצר את החגיגה כשכולם רוצים להיכנס לשטח שנראה לך מסוכן.

כמה שזה קשה, תמיד תנסו לשקול את המצב כאילו אתם נמצאים שם לבד וצריכים להחליט אם לרדת את המסלול להתחיל את הטיפוס בניקוי השפעות העדר.

עקשנות: יכול להיות שהגדרתם שהיום תגיעו לפסגה או שהמדרון X הוא היעד לגלישה של היום. לפעמים עדיף לנטוש את היעד שהגדרנו לאור המצב בשטח. הסיכון לא שווה את זה! תבואו שוב כשהתנאים יתאימו. אפילו אם טסתם במיוחד בשביל זה. החיים שלכם שווים יותר.

תופעת המומחה הסמוך: אם אתה מרגיש שיש מישהו אחר בקבוצה שלך שהוא מנוסה יותר מסיבות שונות, אל תניח שהוא יפעיל את כל שיקול הדעת עבורך. תדברו, תעלו את החששות שלכם ותשאלו לדעתו. אל תשתקו ותניחו שהוא מזהה את הסכנות יותר טוב בכל מקרה.

"יש פה עקבות!": אם מישהו אחר כבר נכנס לשם- זה לא הופך את זה ליותר בטוח. במקרה של אסון זה רק מקטין את הסיכויים שלכם להינצל כי יצטרכו לחלץ עוד אנשים במקביל. חוץ מזה- אם כולם קופצים מהגג…

"אבל השלג שם נראה כל כך טוב!": לא רלוונטי. אל תיקח סיכונים מיותרים!

אני לא ארחיב הרבה על תנאי הסביבה המשפיעים על הסיכון למפולות, פשוט כי יש המון- שינויי מזג אויר, שיפוע המדרון, כיוון. זווית המדרון, טופוגרפיה, לחות, רוח ועוד.

הדרך הכי טובה ללמוד את הנושא הזה היא בשטח- לא באינטרנט. תחפשו קורסים בנושא בטיחות בשלג ותשקיעו בזה כמה ימים! הביטחון האמיתי שלכם בשטח בא מהידע והניסיון שלכם ושל החברים שאתכם, הרבה יותר מאשר מהציוד שאתכם.

למידע נוסף מומלץ להיכנס לאתר ה Forest Service National Avalanche Center.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה בטיחות, ספורט חורף,‏ עם התגים , , .‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>